פסק-דין בתיק ת"א 39650-01-10

אקדמות מילין

1.         התובעת הינה הבעלים של חלקת קרקע בשטח של 1,963 מ"ר, והידועה גם כחלקה 15 בגוש 16556 בקרקעות עיריית נצרת עילית. (להלן: "המקרקעין").

2.         ביום 18.7.2004 , התקשרו התובעת והנתבע 3, ללא הליך מכרז פומבי כדין, בחוזה רישיון הדיר, לפי הרשתה התובעת לנתבע 3 להחזיק ולהשתמש, כבר-רשות, במקרקעין לצורך הפעלת מסלול מכוניות מתנגשות בלבד, לתקופה של שנה אחת, החל מיום 1.7.2004 ועד ליום 30.6.2005, ועם אופציה לשנתיים נוספות. (להלן: "החוזה").

3.         סעיף 3 לחוזה מסדיר את דמי הרשות המוסכמים כדלקמן:

"א) בר הרשות מתחייב לשלם לעירייה דמי רשות אשר יהיו מורכבים מדמי הרשות הבסיסיים בתקופת הרשות או דמי הרשות בתקופת הרשות הנוספת, לפי העניין, ובתוספת הפרשי הצמדה כאמור להלן:

דמי הרשות הבסיסיים בתקופת הרשות יהיו 5,700 ש"ח (חמשת אלפים ושבע מאות ש"ח) עבור כל חודש קלנדרי החל מיום 1.8.04 ועד ליום 30.6.05.

(ב) דמי הרשות בתקופת הרשות הנוספת יעמדו ע"ס של 7,700 ש"ח לחודש וע"ס של 10,700 ש"ח לחודש, בהתאמה.

(ג)....

....

(ד) כל תשלומים של דמי רשות אשר ישולמו על ידי בר הרשות כאמור בס"ק (א)-(ב) לעיל, ישולמו בתוספת מס ערך מוסף כדין."

וכן, נקבע בחוזה ,כי במקרה ובר-הרשות (הנתבע 3) יפסיק את הרשות לפני תום תקופת הרשות או תקופת הרשות הנוספת, לפי העניין, יהא בר-הרשות האמור חייב לשלם את דמי הרשות וכל יתר התשלומים עד לתום תקופת הרשות או תוך תקופת הרשות הנוספת, אם תהיה כזו. (סעיף 17(ד) לחוזה).

4.         וכן, נקבע בחוזה, בין השאר, כי חל איסור על בר-הרשות (הנתבע 3) להעביר ו/או להמחות ו/או לשעבד את החוזה או כל זכות הנובעת ממנו, בשלמות או בחלק אחר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ובכל דרך אחרת. וכן, אסור לבר-הרשות (נתבע 3) להפסיק את הפעלת המקרקעין במסלול למכוניות מתנגשות על-פי החוזה לפני תום תקופת הרשות או לפני תום תקופת הרשות הנוספות באם תהיינה. (סעיף 8 (א) ו- (ב) לחוזה). וכן, נקבע בסעיף 15(א) לחוזה, כי בתום תקופת הרשות או עם גמירת החוזה, על בר-הרשות לפנות את המקרקעין ולהחזירם לתובעת במצב טוב ותקין, כפי שהיו עם תחילת הרשות, וכשהם פנויים מכל אדם וחפץ השייכים לבר-הרשות.

5.         להבטחת חיוביו של בר-הרשות (הנתבע 3) על-פי החוזה, ערך בר-הרשות ,במעמד חתימת החוזה, שטר חוב (מס' 009841) לפקודת התובעת (הנפרעת) על סך 50,000 ש"ח וללא תאריך נקוב ובערבות שני ערבים בערבות אוואל ומסרו לתובעת (הנפרעת). (להלן: "שטר החוב").

6.         הנתבע 3 ייסד , בזמנו, את הנתבעת 1 והיה המנהל ובעל המניות היחידי בה. ביום 2.9.2005, העביר הנתבע 3 את זכויותיו על-פי החוזה לנתבעת 1. וכן, יומיים לאחר מכן (ביום 4.9.2005) העביר הנתבע 3 את כל מניותיו בנתבעת 1 לנתבע 2.

7.         בעל הרישיון לפי החוזה הפר את החוזה ולא שילם לתובעת את מלוא התמורה המוסכמת על-פי החוזה, במיוחד התמורה עבור תקופת הרישיון מיום 30.6.05 ועד ליום 30.6.06, מועד גמירת החוזה ועזיבת בעל הרישיון (ביום 1.7.2006) את המקרקעין (להלן: "החוב"). יתרת החוב, הנטען לאחר שערוך כדין, נכון ליום הגשת התביעה, הינה סך של 148,685 ש"ח.

8.         ביום 4.7.2006, שלחה התובעת, באמצעות באת-כוחה, עו"ד אולגה גורדון, מכתב לנתבע 3, בו נתבקש הנתבע 3 לפרוע את החוב ללא כל דיחוי, שאם לא כן, ינקטו נגדו הליכים משפטיים לגבייתו. (להלן: "מכתב ההתראה")

9.         בתקופה שלאחר משלוח מכתב ההתראה, התנהל משא ומתן בין הצדדים לסילוק החוב. הוצע לתובעת, כי לסילוק סופי ומוחלט של החוב, ישולם לה סכום כולל בסך של 15,000 ש"ח. התובעת הסתייעה בחוות-דעתה של היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד אולגה גורדון, (מיום 3.1.2007), שהמליצה לתובעת, בין השאר, לשקול את ההצעה בחיוב. (להלן: "המשא ומתן").

10.       ביום 19.9.2007 משכה הנתבעת 1 שמונה שיקים, מחשבונה המתנהל בבנק המזרחי - סניף נצרת עלית, לפקודת התובעת, בסכום כולל בסך 15,000 ש"ח, כדלקמן: